Documentation of Executive Committee of Pinsk City Council regarding nationalization of Jewish property, 1939-1941

http://lod.ehri-project-test.eu/units/il-002798-10517390 an entity of type: Record

Documentation of Executive Committee of Pinsk City Council regarding nationalization of Jewish property, 1939-1941 
תיעוד של הועד המבצע העירוני ב- Pinsk אודות הלאמת נד"ן יהודי, מהשנים 1939 - 1941 
Documentation of Executive Committee of Pinsk City Council regarding nationalization of Jewish property, 1939-1941 
תיעוד של הועד המבצע העירוני ב- Pinsk אודות הלאמת נד"ן יהודי, מהשנים 1939 - 1941 
List of Jewish homeowners Official documentation 
רשימת בעלי בתים יהודים תעוד רשמי 
תיעוד של הועד המבצע העירוני ב- Pinsk אודות הלאמת נד"ן יהודי, מהשנים 1939 - 1941 ב- 17 בספטמבר 1939 בערב שעטו הטנקים הראשונים של חיל החלוץ הסובייטי לתחומי העיר Pinsk (בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). הדבר עורר רגשות שמחה אך גם חששות בקרב יהודים שומרי מצוות, פעילים במפלגות ובתנועות הנוער הציוניות ובעלי רכוש ועסקים. הקומוניסטים שהיו במחתרת יצאו אל מחוץ לעיר לקבל את פני חיל החלוץ הסובייטי. בתיעוד שהגיע ליד ושם נמצאים מסמכים על אודות הלאמת רכוש. על פי התקנות וההנחיות שקבעה מועצת הקומיסרים של העם בבלארוס (S.N.K - Soviet Narodnikh Komisarov בין 10 במאי 1940 ובין 15 בינואר 1941) נקבע למשל שאין להלאים בניינים ששטחם קטן מ- 113 "ר, בתים דו משפחתיים השייכים לשני בעלים ובתים ש- 60 אחוזים משטחם במצב פיזי גרוע. יש להלאים את רכושם של פקידים לשעבר בפולין,"קבוצות ראקציונריו", בעלי אחוזות, מבני תיאטרון, מוזיאונים, ספריות ואנדרטאות (שהוצבו בתוך מבנים),וכמובן בניינים ששטחם עולה על 113 מטר מרובע. יש להבחין בין ההלאמה המוניציפלית ובין ההלאמה הלאומית. בהלאמה המוניציפלית על בעלי הרכוש המוחרם שרובו הם בתי מגורים לצרף דיירים נוספים לבתיהם, ולשלם שכר דירה. בהלאמה הלאומית על הבעלים להתרחק למרחק של מאה "מ מהעיר (וברוב המקרים הם גורשו לאחר מכן אל תוככי ברית המועצות). רוב התיעוד של אוסף זה הוא הלאמות מוניציפליות. בכלל רשימת בעלי הבתים שרכושם הולאם בידי ה-Ispolkom (הוועד המבצע - Ispolnitelny Komitet) שמות רבים של יהודים. סוג הרכוש שהולאם מלמד שהייתה שכבה רחבה למדי של יהודים אמידים שהתגוררו בבתים גדולים, בנויים מאבן (בנייה שנחשבה יקרה), במרכז העיר. יהודים רבים פנו לשלטונות וביקשו לבטל את ההחלטה להלאים את רכושם. רוב הפניות נדחו, אבל היו לא מעט מקרים שבהם נמצאה טענת המערער צודקת וההלאמה בוטלה. יש מערערים שפנו אף לתובע של העיר שהצליח לפתור את המחלוקת בין הרשויות השונות. באוסף תיעוד על אודות הלאמת בתי יהודים ב- Pinsk ובקשות לבטל את ההלאמה, רשימות של בעלי בתים מהשנים 1939-1941. 
Documentation of Executive Committee of Pinsk City Council regarding nationalization of Jewish property, 1939-1941 On 17 September 1939 in the evening, the first tanks of the Soviet striker force raced into the Pinsk city limits (following the Ribbentrop-Molotov Agreement). Their arrival brought feelings of joy, but some doubts among the observant Jews, activists in various parties, within the Zionist youth movements and among the landowners and business people. The Communists who had been underground left the city to receive the striker force. In the documentation which has reached Yad Vashem, there are documents regarding the nationalization of property. According to the regulations and guidelines established by the Soviet Narodnikh Komisarov (SNK-the Council of People's Commisars) in Belorussia between 10 May 1940 and 15 January 1941, it was determined, for example, that buildings whose area is smaller than 113 square meters, two-family houses belonging to two different owners and houses, 60% of whose area is in disrepair, are not to be nationalized. Property belonging to former clerks in Poland, reactionary groups, estate owners, theaters, museums, libraries and monuments (set up within structures), and of course, buildings whose area is over 113 square meters are to be nationalized. Differentiation should be made between municipal nationalization and national nationalization. In the case of municipal nationalization, the owners of the confiscated property, most of which consists of residential housing, are obligated to add additional residents to their houses, and to pay rent. In the case of national nationalization, the owners must distance themselves 100 kilometers from the city (and in most cases, they were deported afterwards to deep within the Soviet Union). Most of the documentation in this collection deals with municipal nationalization, including a list of home owners whose property was nationalized by the Ispolkom (Ispolnitelny Komitet-the Implementation Committee) with many names of Jews. The type of property which was nationalized shows that there was a fairly wide level of well-to-do Jews who lived in large homes, built of stone (stone construction was regarded as luxury building) in the center of the city. Many Jews appealed to the authorities and requested cancellation of the decision to nationalize their property. Most of the appeals were rejected, but there were several instances when the claim being made was seen as just and the nationalization was cancelled. There were even applicants who turned to the Municipal Prosecutor who succeeded in solving the disputes among the various authorities. In the collection there is documentation regarding the nationalization of Jewish houses in Pinsk and requests to revoke the nationalization, lists of home owners, 1939-1941. 

data from the linked data cloud